עם כוונה מוגדרת למצוא דרך אל תוך המטבח הערבי הביתי ועם המון סקרנות, התחלנו לגשש אחר הזדמנות. זה לא שהייתה אז בעיה להכיר את המטבח הערבי, לפחות באופן ראשוני. המסעדות הערביות
בסוף היום האחרון של המסיק, בית הבד נפתח במיוחד בשבילנו. כמעט הפעלנו אותו לבד, עד שבעל הבית הופיע אחרי איזה חצי שעה המתנה. בדרך לבית הבד, אבו סברי עצר ליד
כיוונים מקרוביוטיים במשך השנים הראשונות, אחרי השינוי התזונתי ואימוץ הגישה המקרוביוטית, עיצבנו אורח חיים שמרכזו הוא האוכל וזה היה הכיוון. באופן טבעי, בילינו הרבה זמן במטבח ביישום הדברים שלמדנו. באותן
לא יום רגיל. אותו בוקר יצאנו באיחור לכיוון הכפר. בגלל שמיהרנו, חשבתי לנעול את נעלי העבודה רק כשנגיע למטע, כדי לחסוך את הזמן ביציאה. עליתי לאוטו עם גרביים וכפכפי אילת.