מהפכת המיחזור

בשקט בשקט הושלם השנה ביישובי מועצת מטה אשר, מבצע פריסה רחב היקף של פחי המיחזור החדשים. עברו כבר איזה 10 שנים מאז שהתחום הזה התחיל לתפוס כותרות. במקומות מסוימים בארץ זה קרה כבר קודם, עכשיו זה הגיע לפה.
אומנם עדיין לא בעיר נהריה, אבל נדמה שבסך הכל מודעות הציבור לאיכות הסביבה עולה, וזה שאנשים נדרשים להפריד פסולת בביתם ממשיך לקדם את זה מאד.
מצד שני, חדי העין לומדים מכך על ההתארגנות של גופים מסחריים, ומבינים שזה כבר לא רק אידאולוגיה ושיש בזה הרבה ביזנס, ופה עלולה לצוץ בעיה.

מסתכלים לך על הזבל
עד לאן הדברים עשויים להגיע אפשר ללמוד מעדות של תושבת אחת משכונות היוקרה בלוס אנג'לס, קליפורניה (השם שמור במערכת).
במסגרת שירותי התברואה הפועלים בשכונה, הופרט נושא ההפרדה ואיסוף הפסולת הביתית, ומופעל כיום על ידי יזמים פרטיים. "ועד השכונה" (פועל בסדר גודל של עירייה בארץ) מפעיל מטעמו מערך פיקוח עם סמכויות ענישה שלא משאירות לתושבים הרבה ברירה. ליד כל בית יש פינת מיחזור עם 5-7 מיכלים לאיסוף סוגי פסולת שונים, ואלה מרוּקנים בנפרד מדי שבוע על ידי חברות איסוף הפועלות מטעם מפעלי המיחזור. כל הפסולת נשקלת בזמן האיסוף והתושבים משלמים על השירות לפי המשקל.
פסולת אורגנית (רטובה) חייבת להיארז בשקיות מתכלות מיוחדות לפני שהיא מושלכת. עניין זה נאכף בחומרה.
משאית הזבל מצוידת בזרוע מיוחדת באורך 3 מטרים, עליה מותקן מסוע. הפסולת נשפכת מהפח על המסוע ומובלת לתוך המשאית, מול עיניהם הבוחנות של הפקחים!!!  
באופן טבעי, לא פעם קורה שבדרמה הזו חוזים גם השכנים, או סתם עוברים ושבים שעוצרים ומסתכלים ויוצרים סצנה עתידית הזויה לגמרי. ומי שנמצאת באשפתו חריגה מהנהלים, מקבל דו"ח בגובה אלפי דולרים. אין סובלנות לחוסר מודעות בכלל, מה עוד שהקנסות ממנים את מערך הפיקוח.
נשמע קצת כמו אקולוגיה בכפיה.
כל מי שקרוב לטבע רואה את הזיהום העצום שהפלסטיק על כל מוצריו מחולל. ברור שחייבת להתעורר מודעות אישית וציבורית כדי שהשפעה הזאת תיעצר, אבל אם זה מוביל לעוד חוקים, עוד פקחים, עוד משטרה וקנסות – אז אולי זאת לא השיטה.