-
אם עוד לא השתכנעתם שהדלתא של נהר האיבר זה מקום ששווה לבקר, יש לנו כמה דברים לספר.
- זה נכון, "השיגעון" שלנו לאורז באמת אינו יודע גבול. זה ממש אהבה. אז יהיה מובן אם נודה שלא בדיוק הגענו לשם כדי לראות משהו אחר.
בגלל שאוהבים גם להתברבר בשטח ומתעקשים לא להסכים עם הווייז על מסלול הנסיעה, הגענו קודם לצלע הדרומית של הדלתא שבה נמצאת שמורת טבע מרהיבה. בפינה הדרום מזרחית של הדלתא יוצאת מעין זרוע לכיוון דרום, רצועה חולית צרה (בין 50 ל-100 מטר רוחב), שיוצרת מפרץ ומוליכה למפעל מלח שיושב בקצה הדרומי. כדי להגיע למפעל המלח צריך רכב 4X4 אבל לא באמת צריך אם מחפשים אטרקציה. כי איך שמגיעים לרצועה החולית מחכה לכם עצירה. בבת אחת הרוחות מתגברות. לא משהו שמרגישים בטיול בדלתא, רק על החוף. הרוח הזאת על הזרוע החולית שנמשכת כמו מזח אל תוך הים, מושכת לשם המון גולשי רוח, בעיקר גלשני קפיצה, אם תרצו "עפיפוני גלישה". זה מראה קורע עיניים. אנשים שם טסים על המים, קופצים לאוויר והולכים בגובה של 5-10 מטר. הרוח פשוט מעיפה. אפילו מהצד זאת חוויה מסעירה.
אמרנו רוחות משוגעות?
מעט יותר פנימה בתוך הדלתא, כמעט ולא מרגישים את הרוח כי היא עולה. אבל אפשר לראות אותה בפעולה כשמרימים את הראש מהאורז (כמה קשה שזה נשמע לאוהבי אורז) – המראה שווה, אפילו מופלא.
מפגשים מהסוג השלישי?
או שהיו שם בדיוק חוצנים, או שמשטר הרוחות מעל הדלתא משחק באופן יוצא דופן מיוחד, עם עננים שעוברים באזור. זה או זה, אחרת קשה להסביר את התמונות.
נתחיל בזאת –
זה לא מוזר? חיכינו שקצת יתקרבו, כדי לשפר את המבט ולשחרר את הרושם שזה יוצר בדמיון, אבל מקרוב זה נראה רק עוד יותר משונה. הרושם שזה מכונית של חייזר לא רק שלא התפוגג כענן אלא אף התחזק.
צריך פה להודות, בתור אנשים בני חמישים+ שכבר אמרו הרבה שטויות, שבאותו רגע הסתכלנו אחת לשני בעיניים ופערנו פיות. ולא הוצאנו מילה.
ומה עם השמורה?
מי שיפתח לשם קישור במחשב ימצא את כל החומר הדרוש, אפשר להעביר יום שלם ולילה בלי בעיה, רק בתוך השמורה.
גם מי שלא אוהב טבע באופן יוצא דופן יתקשה להישאר שם אדיש. ניתן לכם דוגמא.
בדרך מהשוליים החוליים של הדלתא פנימה לכיוון השדות, ראינו מרחוק פס לבן כאילו מרוח על פני המים בתוך אחת הלגונות שמי הנהר יוצרים. זה עורר סקרנות ונדמה היה שאפשר להתקרב, אבל רק בזחילה.
בלי ציוד מתאים, בלי עדשה נורמלית לצילום, סתם עם מצלמה רגילה, על לשלשת של ציפורים בתוך השיחיה הצפופה, התקדמנו על שפת הלגונה כמו נמיות איזה 200 מטר… עד הכי קרוב שאפשר. בערך 20 מטר מהלהקה.
אז גם אם אתם לא באים בעונת הקציר של האורז, יהיה לכם מה לראות.