מאז שחדר לתודעה הישראלית לפני שנים ספורות, הקייל עשה קפיצת דרך משמעותית. כמעט כולם כבר יודעים לבטא את שמו. הקייל מגיע כיום לשוק במגוון זנים ובמשך עונה ארוכה. בזכות המוניטין והכינויים שנקשרו לו ("סופר כרוב" וכו'), אפילו אנשים שלא סובלים עלים מוכנים לאכול אותו בלי לבשל, טרי בסלט בשביל הבריאות. מוכנים לשאת כל טעם "למען קידוש השם".
למעט בחטיף המעולה "צ'יפס קייל" (מיובש), אנחנו ממליצים לבשל את העלים. מי שטועם קייל בפעם ראשונה, כשהוא עשוי כמו שצריך, יש לו חוויה מפתיעה. קייל הוא ירק טעים, שעושה חשק לאכול. אז על אחת כמה וכמה כשזה ירק בריא בטירוף.
יש מספר דרכים לבשל קייל, וזאת בוודאי אחת הפשוטות. למדנו אותה בבית ספר בניו יורק, בזמן ששטפנו אלפי עלים ליד הכיור.
לוקחים חבילה או שתיים של עלים, לא משנה הזן. שוטפים היטב מחול וחיפושיות.
מרתיחים מים בסיר גדול (עד חציו). בינתיים קורעים בעדינות ומפרידים את חלקי העלים הרכים מהשדרה הגסה. אוספים את כל השדרות ופורסים לקוביות קטנות. כשהמים בסיר רותחים, זורקים לתוכם את הקוביות החתוכות. מבשלים 10-5 דקות ואז מוסיפים פנימה את העלים ומרתיחים על אש בינונית, עוד 10 דקות (עלים מבוגרים וגסים אפילו יותר). מוציאים אחד וטועמים. העלה מוכן כשהוא נימוח ונח לאכילה. לא צריך להילחם וללעוס, הוא נכנע בקלות ואפילו יש טעם.
כשהעלים מוכנים, מעבירים למסננת ושוטפים קלות במים קרים כדי לעצור את הבישול. משאירים במסננת כדי לנקז את הנוזלים. בשלב הזה אפשר לאכול את העלים ככה, עם טיפה מלח ולימון.
אם רוצים יותר טעם – מוסיפים רוטב חרדל. הרוטב עשוי מהחמישייה הפותחת – שמן זית (1/4 כוס), שן שום, חצי לימון, מעט מלח וכפית ממרח חרדל משובח. מערבבים היטב ומוזגים על העלים.