לחץ אוויר
כששוכרים רכב בחו"ל, בדרך כלל רכב חדש יחסית, מקווים ששום דבר לא יקרה בדרך. זה שלא צריך לטפל ולא צריך לבדוק כלום, זה חלק מהנוחות של השכרת רכב. בייחוד כשאין שפה ואין ממש עם מי לדבר.
קצת אחרי שעזבנו את שדה התעופה, בדרך לתחנה הראשונה בטיול, נדלקה על שעון המחוונים נורת אזהרה. חיפשנו באוטו, אפילו לא היה ספר רכב. איזה יומיים נסענו עם הנורה הדולקת וניסינו לנחש. הרכב דווקא נסע טוב. לא נראה שיש בעיה. תוך כדי חיפוש באינטרנט, עופרי גילתה שזה החיישן לחץ-אוויר בצמיגים, שהדליק את הנורה. אבל הוא לא אומר באיזה צמיג יש בעיה. טוב, ירדנו מהאוטו, לחצנו מכל הצדדים ובדקנו את הצמיגים, ושוב לא נראה שיש בעיה. המשכנו לנסוע ככה עוד כמה ימים, אבל כל פעם שנכנסו לאוטו לאחד מאיתנו היה נדמה שחסר אוויר. במהרה התעורר ויכוח שבעקבותיו התקבלה החלטה. בהזדמנות הראשונה בתחנת דלק מילאנו אוויר בכל הצמיגים. אבל זה היה רכב שלא היכרנו, ולא ידענו מה לחץ האוויר המתאים. מילאנו עד לחץ של 35psi, כמו ברכב שלנו בארץ. אבל נורת החיישן לא נכבתה והמשיכה להלחיץ.
בינתיים עברו עוד כמה ימים והחל להתקרב מועד החזרה. חששנו שלהחזיר את הרכב עם נורה דולקת זה צעד שעלול להוליך לכל מיני חיובים נוספים. אז הגברנו את החיפושים ברשת, כדי למצוא מה הלחץ המתאים לרכב הזה ואולי כך לפתור את הבעיה. מסתבר שעל המכסה של הדלת של מיכל הדלק יש טבלת לחצי-אוויר, וזה קיים היום בכל רכב מושכר. הרגשנו קצת במבוכה. הטבלה עשויה כך שאפשר לחשב את משקל הנוסעים, ולפי זה להתאים את הלחץ בצמיגים. ככל שעולה המשקל עולה גם הלחץ. אפילו יש הצעה מצוירת. 2 נוסעים, 3 נוסעים, עם מזוודות, בלי מזוודות וכן הלאה. בשורה שהתאימה לנו (2 נוסעים עם מזוודות) היה כתוב: משקל 230 ק"ג, לחץ אוויר מומלץ 33psi. הסתכלנו אחד על השני והתחלנו לחשב. שנינו ביחד בערך 110 ק"ג, עם מזוודות, תיקים, אוכל, כל מה שיש – הגענו למקסימום 170 ק"ג. הרבה פחות מהממוצע. האנשים גדולים באירופה, אפשר להבין. אבל זה ממש הבדל משמעותי. אז כמה אוויר צריך בכל זאת. מה בסוף, צריך לרוקן?
לך תוציא אוויר מארבע צמיגים. זה היה מוגזם. בהחזרה של הרכב התברר שהבעיה הייתה של בכלל של החיישן.
יתר משקל
למי שלא יודע, כשאנשים רזים נוסעים לחו"ל הם צריכים הרבה בגדים. בעיקר אם עשוי להיות קר, ובייחוד אנשים רזים מאד. ואם האנשים האלה מתכוונים להשתכן בדירה ולא בבית מלון, ולבשל לעצמם, אז הם לוקחים איתם גם די הרבה ציוד. מי שיראה אותם בשדה התעופה, עשוי להתרשם שמשהו שם מוזר, בגלל חוסר ההתאמה בין גודל האנשים לבין הגודל של המזוודות שהם דוחפים. עד סוף הטיול בחו"ל, תהיו בטוחים שהמשקלים עוד עולים, וזה לא בגלל שהם משמינים, אלא בגלל המתנות של הטבע מארץ זרה שהם אוספים. אז איפה זה נהיה בעיה?
בצ'ק-אין לטיסה משדה התעופה המנומנם של בילבאו, דיילת קרקע מהורהרת הזמינה אותנו להניח את המזוודות על המשקל, וכמובן שהיה עודף של 5 ק"ג מעל המותר. איך מכל הסיפור דווקא לנו יש בסוף בעיה של משקל? הדיילת ביקשה בטון דורש שנוציא משהו מהמזוודות כדי להוריד. זה היה קצת מביך, אבל התחלנו לחפור במזוודה. לבסוף עופרי שלפה איזה שקית בגדים.
בדיוק באותו רגע חלף לידינו נוסע ענק ממדים שמשך מבטים מכל עבר, גורר מזוודונת קטנה שנראתה איתו כמו עגלה של בובה. הוא לבד איזה 130 קילו. אז עופרי התעשתה ופנתה מיד אל הדיילת, הצביעה עלי והסבירה עם היד השנייה: שנינו ביחד בקושי 110 קילו (עשינו את החישוב כבר קודם). המשקל שלנו חייב להיחשב, יש פה איזון!! וסימנה לה עם העיניים אל הנוסע ההוא שעבר.
זה היה בומבה של טיעון. גם הדיילת נאלצה להסכים, ולאחר מכן התרככה. דחפנו את השקית לתיק צד והיא שלחה את המזוודות ישר לתל אביב.