משהו לא ברור בין תחוח וקילטור ושיתקנו אותי ידידי כי אני לא חקלאי אם טעיתי במשהו
לעילוי נשמתה של "האגריה" מגן הירק של "משק ילדים"
במשק ילדים הייתה מין מכונה כזו מסורבלת על גלגלים, שהייתה נוסעת בתוך הערוגות והופכת את האדמה. קראו לה האגריה הירוקה בגלל הצבע.
ממנה למדנו שקילטור זה כשהופכים את האדמה, אבל לא עם קלשון אלא עם מחרשה. כשפותחים את השכבה העליונה של הקרקע, שבדרך כלל מתקשה.
אחרי שהמקלטרת עוברת האדמה נשארת חרושה לרגבים, אבל כמו שרואים בתמונה למעלה, השתילים גדלים על מצע יותר מפורר מאשר רגבים.
לזה באה המתחחת. כלי שהופך את הרגבים למצע גידול מפורר ורך שעליו אפשר לזרוע ולשתול. עד כאן ברור מה תיחוח ומה קילטור.
כמו פעם לחרוש עם חמור {"חריש קל"}, אחד השימושים לטכניקה של קילטור זה כאמצעי למניעת התפתחות עשבייה בין השורות של העצים או השתילים. למשל אחרי הגשמים הראשונים והנביטה של זרעי הבר, או בשלבים הראשונים של הגידול {כמו בתמונה למעלה}. הופכים את העשב הצעיר חזרה לתוך האדמה ונותנים בכך יתרון לשתילים. זמן לתפוס מקום בקרקע ובאוויר לפני שהעשבייה שוב עולה.
מכונת קילטור ידנית כמו זו בתמונה, רואים בינתיים רק בשדה במכמורת. התאילנדים שם עושים הלוך וחזור יותר מאשר המכוניות על כביש החוף הסמוך.
עובדת על דלק ומתאימה במיוחד לאדמה קלה ונקייה מאבנים. מכשיר קלאסי לגן ירק על אדמה חולית. מי שיש לו גינת ירקות בבית בטוח מרגיש מהתמונה חשק להחזיק אחת כזאת במחסן ולשמן אותה אחרי כל שימוש. רק בשביל כל הזמן שהיא חוסכת בעישוב. זמן שמתפנה לעבודה אחרת {לא שמישהו ילך פה לשכב על ערסל עם ספר וכוסית}
הערוגה נראית כל טוב אחרי שהיא עוברת שמתחשק לאכול את האדמה. אבל לא ברור מה זה מה.
בשלב שהשטח שתול, האדמה כבר חרושה ורכה. לפי איך שהיא משאירה מאחוריה את הערוגה נראה שזה תיחוח.
אבל אם היא מתחחת… לא רצינו בעצם לעשות קילטור ?